כאן החל המסע הארוך שלי, שגם אתם שותפים לו

מהפרידה מהחבר, דרך ההסתגלות לחיי הרווקות ועד שינוי הסטטוס לאחר ההתבגרות וההתפכחות. רגע לפני ש"יומנה של רווקה" הופך לספר, חן חלפון מסבירה כיצד הגיעה למקום שבו היא נמצאת היום ומה החלק שלכם בכל התהליך

אדבר בקצרה על המסע שלי כרווקה מספר שנים, עד לפתיחת הקבוצה וכתיבת הספר, מסע שהחל, בעצם, לפני כמה שנים טובות, לאחר ארבע שנות זוגיות, בהן אפילו גרנו ביחד. הוא החל ביום שחזרתי הביתה, בגיל 24.

חן חלפון (מערכת וואלה! NEWS)
עברה תהליך ארוך. חן חלפון

כמובן שלא עבר הרבה זמן ומיד עברתי לגור לבד כי כזו אני, חייבת שקט. להיות רווקה בגיל 24 זה כיף. לא מחייב, לא יושבים לך על הראש ואת יכולה לעשות מה שבא לך ולהתנהג גם איך שבא לך כי את בת 24. אז התחלתי לעבוד בחיי הלילה כסלקטורית בכל מיני מקומות נחשבים, יצאתי, ביליתי ובעיקר עשיתי חיים. האמת היא שמגיל 18 אני בליינית, ולכן כבר שבעתי ומיציתי את עולם הבילויים. הייתי יוצאת עם גברים חודש, חודשיים, מקסימום חצי שנה אבל משהו היה מתפספס, היה חסר.

אין לי ספק שהיו לי הרבה גברים טובים בדרך, כאלה שסתם פסלתי על שטויות. ככה זה בגיל 25 או 26, את עדיין יכולה לפסול על כל דבר קטן. היום, אגב, הם כולם נשואים.

ואז יש את הקטע הזה שאת מגיעה לגיל 30.

חן חלפון (מערכת וואלה! NEWS)
ההבדל הקטן בין גיל 24 לשנות ה-30 של החיים

פתאום את מלאה בתובנות, בבגרות, מתחילה לשתות סודה ולאכול פירות יבשים. פתאום דברים שפסלת עליהם לפני שנה נראים טיפשיים, פתאום את מתחילה להבין מה באמת חשוב ומה את באמת רוצה בלי כל השטויות מסביב. ואז את גם אומרת לעצמך: "לא הגעתי לגיל 30 רווקה כדי להתפשר על דברים עקרוניים לי", אבל על דברים שפעם פסלת אין ספק שאת כבר לא מייחסת חשיבות.

ואם את לא בליינית, את נכנסת לאפליקציות ולא מוצאת את עצמך בתוך שוק הבשר הזה. את מחכה שיכירו לך חברים של חברים, אבל את מכירה כבר את כולם. אז מה עושים? כלום. הזמן עובר ואת נכנסת למין מצב של קבלה של המצב הנתון. לא הייתי אומרת ייאוש, כי יש גם יתרונות בחיי הרווקות, אבל מין אדישות כזאת.

חן חלפון (מערכת וואלה! NEWS)
לצאת, להשתולל לאהוב

אז יום אחד המסע שלי התחיל, המסע של "יומנה של רווקה". אחרי כל כך הרבה דייטים והתערבבות בעולם הזה, אני מחליטה לשתף את התובנות שלי ביומן מסע וירטואלי, יומן שכל הרווקים והרווקות כותבים בו. חלום. מי היה מאמין לפני חמש שנים שיהיה דבר כזה? לקחתי את המסע שלי וצירפתי אליו עוד 53 אלף איש.

ועכשיו נולד הבייבי שלי: "יומנה של רווקה" – הספר. הוא מתאר את חיי הרווקות של היום, תוך עשיית סדר בבלגן והעלאתו על הכתב. עכשיו המסע של כל רווק ורווקה יהיה הרבה יותר נעים, ללא פחדים, ללא חששות, מלא בתובנות ולמידה. אני יודעת שיש בבלוג שלי אנשים שעדיין לא קולטים איפה הם נמצאים. אתם קולטים שאתם חלק מזה? חלק ממהפך, חלק מהמסע שלי?