אז ככה נראה גן עדן

טל נברו לא ידעה אם להיעתר להזמנה של "פלייאיסט" לשיתוף פעולה שיכלול ירח דבש בתאילנד. אחרי שזה קרה, היא לא הבינה מדוע התלבטה מלכתחילה

הכול התחיל כש"פלייאיסט", בשיתוף מועדון ידידי תאילנד (לשכת התיירות של ישראל בתאילנד) פנו אלי בבקשה לשיתוף פעולה כדי לשווק את חבילת נופש לזוגות שהם הוציאו לפועל שנקראת "פליימון" – מותג ירח הדבש וחופשות רומנטיות מבית "פלייאיסט".

בהתחלה אמרתי – למה אני צריכה איזו חברת נסיעות בשביל ליהנות מחופשה רומנטית, זוגית, או חווייתית. אני ויואב ביחד קצת יותר משנה והספקנו לטוס לחופשה ברודוס, לחגיגות ברומא ביחד, הספקנו ליהנות מסרביה ווינה, שם עשיתי הרצאה ועשינו חיים, חווינו יחד מסע מטורף בלפלנד הקפואה, הספקנו לעבור לגור בלוס אנג'לס ולבקר במקומות שונים ברחבי ארה"ב.

אבל כשהציעו לנו ירח דבש רומנטי בתאילנד הקסומה (הוא היה שם לפני 15 שנה ואני הייתי רק שבוע שם לפני כמה שנים) – החלטנו ללכת על זה. ואז גיליתי – כמה אני טועה וכמה זה כיף שלא צריך לדאוג ולהתעסק בבירוקרטיות ובארגונים שמסביב.

טל נברו (מערכת וואלה! NEWS)
להצעה כמו זאת לא מסרבים

הכול היה מדויק עד לפרטים הקטנים. זה היה מדויק בעובדה שאתה לא צריך להתעסק עם כל הדברים הטכניים, כמו מוניות (כולל איסוף מהבית וחזרה), סגירת חדרים, ארוחות או מעברים ממדינה למדינה ומעיר לעיר.

זה התבטא בכך שבכל מקום כמעט שהגענו אליו – חיכתה לנו קבלת פנים נפלאה, צוות שכבר ידע על בואנו מראש, עם מחוות רומנטיות ופינוקים ללא הרף במהלך כל השהות.
זה התבטא בזה שכל חדר ששהינו בו היה יותר מדהים מקודמו. קיבלנו חדרים, חלקם סוויטות, על קו חוף הים, שכל פעם שהיינו צריכים לעשות צ'קאאוט, הבטחנו לעצמנו שיום אחד נחזור לפה שוב.

בטיסת הקונקשן של טורקיש איירוויז, בין הטרקלין המפנק לקבל הפנים עם השם שלי על שלטים, סיכמנו חוויות ונהנינו מהתמונות והווידאו שצילמנו, לשמור על הרגעים האלה לנצח. צ'אנגמאי, יעד תיירותי אבל עדיין עיר שהצליחה לשמור על האותנטיות והייחודיות שלה, היתה בשבילי פתיח נפלא למסע הזה.

זה החל בדוכני האוכל ברחוב שאני ויואב משתגעים עליהם (חלום שלי תמנון טרי על הגריל, מצדי לאכול אותו פעם ביום), נמשך במסאז'ים המפנקים בגרוש וחצי, השווקים שיש בהם מוצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב (שמישהו יסביר לאשה המוזרה שניגשה אלינו עם ערימות הצעצועים המרעישים – שאם סירבנו בנימוס לאשה אחרת בדיוק עם אותם המוצרים שעברה מולנו שתי דקות לפניה, יש מצב אז שגם אצלה לא נקנה כלום) וכלה בסוויטה של מלון לה-מרידיאן, שם התפנקנו כשחזרנו מהטיול ברחבי העיר.

רוצים לקרוא עוד? היכנסו לאתר הרשמי של טל נברו
לעמוד האינסטגרם של טל נברו

טל נברו (מערכת וואלה! NEWS)

אחד הדברים הנהדרים בשיתוף הפעולה הזה שהיה לנו, הוא שפלייאיסט באמת התאימה את עצמה לצרכים שלנו ועקבה אחרי הפעילות שלנו כל הזמן. מאחר שהבינה כי יואב הוא שף ויועץ קולינרי במקצועו (אני רק הטועמת), ביום השני היתה לנו סדנת בישול.

ואיזו חוויה כיפית זו היתה. בתחילת היום, אחרי שנתנו לכל אחד מאיתנו לבחור ארבע מנות מתוך רשימה וקינוח להכנה, לקחו אותנו אל שוק האוכל המקומי ויואב, כאיש שמבין בהכנת אוכל – לא ידע נפשו מאושר שם. עברנו בין הדוכנים, אפשר היה לראות את רמת הטריות המטורפת של כל מאכל, את הדרך בה מכינים אותו, איך הוא נחתך ואיפה הוא נשטף. זה היה מרתק ביותר. התאילנדים משתמשים במינימום של האמצעים להכנת מוצרי אוכל וסביבת העבודה שלהם לא תמיד נקייה או נעימה לעין, אבל כל מאכל ופריט אצלם טרי ביותר, נקי ומעורר תאבון.

טוב, הרוב. חרקים וזוחלים על הגריל היו פחות הטעם שלי. קנינו את המצרכים לבישול שלנו ונסענו ברחבי העיר עד שהגענו אל מקום הסדנה.

ואז החל הקסם. השפית, תאילנדית חמודה, עגולת מראה וחייכנית במיוחד, התגלתה כמקצוענית בהכנת אוכל תאילנדי ולאחר שהדגימה כל מנה בעצמה ונתנה לנו לטעום – ניגשנו אני ויואב לעמדות הכנת האוכל והתחלנו להכין את המנות שלנו.

אני עדיין בהלם מכך שלא שרפתי את המקום ושאף אחד בסוף לא קיבל דום לב מהבישולים שלי, ולא, לא בטוח שאדע לשחזר בבית – אבל את המנות שהצלחנו להכין טרפנו בתאבון רב ורק אז הבנתי: האוכל המקומי בתאילנד הוא הכי טעים שיש. למרות שעברנו חצי יום קורס בישול זוגי ולמרות שהייתי שפית ליום אחד, נראה לי שאת הבישולים בבית רוב הזמן אשאיר לשף האמיתי מבין שנינו.

כשחשבנו שהחלק של האקשן היה כייפי ומאחורינו – עוד לא הבנו כמה אקשן מחכה לנו במסע הזה.

טל נברו (מערכת וואלה! NEWS)
ככה נראה גן עדן