המורה הפדופיל לימד את הבן שלי

רוית אסף עדיין מתקשה להבין מי אשם במחדל המורה, שבמקרה גם לימד את יהלי שלה. ואם לא די בכך, עיפרון נכנס לעינו של הילד, וגם במקרה הזה היא חשה שבית הספר נהג בחוסר רגישות

טוב, הכי מתבקש שאשתף אתכם באיזה סרטון איפור מדליק, מה המוצרים הכי שווים, באיזו השקה מגניבה ביליתי או סתם תמונות שלי בחופשה או באירועים נוצצים. מה לעשות, אני מאפרת ויש לי בתי ספר למקצועות היופי, אני בטלוויזיה ומוזמנת תמיד לאירועים הכי שווים ו...כי הייתי מלכת יופי ועולם האופנה הכי חלק מחיי, עוד מהימים שבהם מלכות היופי היו הסלב הכי נחשקות וזוהרות. אז זהו, שחיי ממש לא תמיד זוהרים. אני עובדת המון שעות, מתחזקת חיי משפחה, זוגיות, בית... ולפני הכול, אמא לשלושה ילדים מקסימים. וכשזה מגיע לילדים שלי, אני הכי שבר כלי.

רוית אסף (באדיבות המצולמים)
הורות היא העבודה הקשה מכל. רוית אסף ושלושת ילדיה

אז ממש בא לי לשתף אתכם באירועי השבוע הסוער שעברתי. זה החל בהודעה על המורה הפדופיל, שבמקרה היה המחנך של יהלי, הבן שלי. קיבלתי שיחת טלפון על העין המדממת של יהלי, נמשך בהתקף חרדה שלי, כמעט תאונה ובית חולים. לא בדיוק שרשרת דברים שאתם רוצים שיקרו לכם.

זה התחיל כשיהלי בן ה-8.5 הגיע הביתה ואמר לי: "אמא, את יודעת ששאול המורה שלי חיבק ונישק תלמידות, ועכשיו הוא בחקירה והוא יכנס לכלא?" אני הייתי מזועזעת ומבוהלת, אבל לתומי בטוחה שהילד מדמיין. הרי אם דבר כזה חמור היה קורה, בוודאי שאנחנו ההורים היינו יודעים, מוזמנים לשיחה בבית הספר ומונחים על ידי צוות מקצועי. אז לבית הספר ולצוות העומד בראשו חוקים והתנהלות משלו, אבל יום לאחר מכן כבר כל מהדורות החדשות מדברות על "המורה הפדופיל בבית הספר בצפון תל אביב".

מיותר לציין מה קרה באותו רגע בכל קבוצות הווטסאפ שלנו, ההורים. איך יתכן שמנהלת בית הספר לא עשתה שום דבר? האם ידעה/ לא ידעה? איך מורה שכבר הורשע מלמד בכלל? מה עובר על הילדים? איפה משרד החינוך?

לאתר של רוית אסף
לעמוד הפייסבוק של רוית אסף
לעמוד האינסטגרם של רוית אסף

10 מתלוננות- הוארך מעצרו של שאול שמאי, המורה החשוד בביצוע עבירות מין בתלמידות בבי"ס בת"א (אבי כהן)
מחדל שחייבים לתת עליו את הדעת. המורה החשוד בפדופיליה (צילום: אבי כהן)

הודעות בסגנון זה נשלחו, ובדיוק בשיאה של הסערה, כשהילדים בבית הספר עוברים שיחות עם יועצים למיניהם, בזמן שעוד אנשי תקשורת מטפסים על גדרות בית הספר בשאיפה לקבל עוד זיק של מידע אודות התעלומה של העסקת מורה מורשע, אני מקבלת טלפון מהמזכירות. מכירים את הרגע הזה, שבו פתאום מגיעה שיחת טלפון ועל הצג מופיע "המורה של" / "גננת של"? אלה הילדים שלנו וזה הכי מלחיץ אותנו בעולם, המשפט שמיד יוצא לנו מהפה הוא "הכול בסדר?"

אז זהו, שהפעם התשובה היתה "ממש לא! תגיעי מהר, ליהלי נכנס עיפרון לעין, היא מדממת והוא חייב להגיע לבית החולים".

אני באמצע נסיעה בכביש המהיר, הדופק על מיליון, כל הגוף רועד. אני מנסה בשארית כוחותיי לזוז לשולי הדרך ונעצרת. כל זה לוקח לי שלוש שניות. הראייה מטשטשת, הראש כואב, הגוף ממשיך לרעוד והלב מרגיש שמתפוצץ. הצלחתי לחייג לבעלי שטס ליהלי, בעוד אני בתוך האוטו, לא נושמת, מרגישה שתכף מאבדת קשר עם העולם. 20 דקות שהרגישו כמו נצח בהתקף חרדה מטורף. מתרגלת נשימות ומחכה באוטו. לא מסוגלת לזוז.

טלפון מבעלי. "תודה לאל, העין בסדר", הוא מרגיע, "חור קטן בעפעף שיסתיים בחמישה תפרים". אני מתפרצת שוב בבכי, משהו משתחרר. חוזרת לנשום, אוספת עצמי ונוסעת לבית החולים, חרדה ממראה העין שתכף אפגוש.

רוית אסף (באדיבות המצולמים)
לא פשוט. רוית עם יהלי (מימין)

כל זה מחזיר אותי למקרה המורה הפדופיל. לא יודעת מי אשם יותר בסיפור - משרד החינוך? המנהלת? המשטרה? אולי כולם? אבל בטוח שגם לצד הפרשה המזעזעת, יש סטנדרטים שוטפים שחייבים ליישם כשמתעסקים בבריאות הפיזית והנפשית של ילדינו.

1. פינוי דחוף ובהול על ידי צוות רפואי בליווי נציג בית הספר במקום שיחת טלפון מבהילה.
2. מפגש עם ההורים במיון.
3. חבישה בפד סטרילי מערכת עזרה ראשונה ולא בנייר שאת סיביו עמלנו לנקות יחד עם צוות המיון.

אז לשמחתנו, בנס ולמרבה המזל העין תהיה בריאה, שטפי הדם המבהילים יעברו, הכאבים והתפרים יישכחו, אולי צלקת קטנה תישאר. אני את שיחת הטלפון הזאת לא אשכח לעולם.

עוד כתבות ב-Buzzit!